Israeli deaths due to Palestinian terrorism 2001

רוק_ישראלי/רוק ישראלי:
רוק ישראלי (בעברית: רוק ישראלי, רוק ישראלי) הוא מוזיקת ​​רוק שנוצרה על ידי להקות וזמרים ישראלים.
סלט_ישראלי/סלט ישראלי:
סלט ישראלי (בעברית: סָלָט יְרָקוֹת יִשְׂרְאֵלִי, ברומאנית: salat yerakot yisra'eli, תרגום מילולי "סלט ירקות ישראלי") הוא סלט קצוץ של קוביות עגבנייה, בצל, מלפפון ופלפל חריף או צ'ילי. הוא תואר כ"מאכל הלאומי המוכר ביותר בישראל", ומהווה מלווה סטנדרטי לרוב הארוחות הישראליות. סלטים לפי אותו מתכון, בעלי שמות שונים, נפוצים ופופולריים בכל מזרח הים התיכון. הוא אומץ על ידי מהגרים יהודים ללבנט בסוף המאה ה-19, שמצאו את מלפפונים ועגבניות קירבי שגדלו במקום בסלט מקומי פופולרי. הוא זכה לפופולריות בקיבוצים, שם היו לחקלאים היהודים בהישג יד תוצרת טרייה מקומית. השם סלט ישראלי משמש בעיקר מחוץ לישראל. בתוך ישראל נהוג להתייחס אליו כאל סלט קצוץ (בעברית: סלט קצוּץ, "סלט קצוץ"), וכן סלט ערבי (בעברית: סָלָט עֲרָבִי, "סלט ערבי"), או סלט ירקות (בעברית: סָלָט יְרָקוֹת, " סלט ירקות").
פיסול_ישראלי/פיסול ישראלי:
פיסול ישראלי מציין פיסול שהופק בארץ ישראל משנת 1906, השנה שבה הוקם "בית הספר לאמנות ואומנות בצלאל" (היום נקרא האקדמיה לאמנות ועיצוב בצלאל). תהליך ההתגבשות של הפיסול הישראלי הושפע בכל שלב מהפיסול הבינלאומי. בראשית התקופה של הפיסול הישראלי, רוב פסליו החשובים היו עולים לארץ ישראל, ואמנותם הייתה סינתזה של השפעת הפיסול האירופי עם האופן שבו התפתחה הזהות האמנותית הלאומית בארץ ישראל ולאחר מכן. במדינת ישראל. המאמצים לפיתוח סגנון פיסול מקומי החלו בסוף שנות ה-30, עם יצירת הפיסול "כנעני", ששילב השפעות מהפיסול האירופי עם מוטיבים הלקוחים מהמזרח, ובעיקר ממסופוטמיה. מוטיבים אלו נוסחו במונחים לאומיים וחתרו להציג את היחס בין הציונות לאדמת המולדת. למרות שאיפות הפיסול המופשט, שפרח בישראל באמצע המאה ה-20 בהשפעת תנועת "אופקים חדשים" וניסתה להציג פיסול הדובר שפה אוניברסלית, כללה אמנותם אלמנטים רבים של "כנעני" קדומים יותר. "פסל. בשנות ה-70, אלמנטים חדשים רבים מצאו את דרכם לאמנות ולפיסול הישראלי, בהשפעת האמנות הקונספטואלית הבינלאומית. טכניקות אלו שינו באופן משמעותי את הגדרת הפיסול. בנוסף, הטכניקות הללו אפשרו את ביטויה של מחאה פוליטית וחברתית, שעד כה הוזלה בפיסול הישראלי.
כוחות_ביטחון_ישראלים/כוחות הביטחון הישראליים:
כוחות הביטחון בישראל (הידועים גם כמוסד הביטחון הישראלי, בעברית: מערכת הבטחון, מערכת הביטוח) כוללים מגוון ארגונים, לרבות גופי צבא, רשויות אכיפת חוק, צבאיות צבאיות, ממשלתיות ומודיעין.
התנחלות_ישראלית/התנחלות ישראלית:
התנחלויות ישראליות, או מושבות ישראליות, הן קהילות אזרחיות המאוכלסות על ידי אזרחים ישראלים, ברובם ממוצא יהודי, שנבנו על אדמות שנכבשו על ידי ישראל במלחמת ששת הימים של 1967. The international community considers Israeli settlements to be illegal under international law, though Israel disputes this.Israeli settlements currently exist in the West Bank (including East Jerusalem), claimed by the State of Palestine as its sovereign territory, and in the Golan Heights, widely נתפס כשטח סוריה. מזרח ירושלים ורמת הגולן סופחו למעשה על ידי ישראל, אם כי הקהילה הבינלאומית דחתה כל שינוי במעמד בשני השטחים וממשיכה לשקול כל שטח כבוש. למרות שההתנחלויות בגדה המערבית נמצאות על קרקע המנוהלת תחת שלטון צבאי ישראלי ולא חוק אזרחי, המשפט האזרחי הישראלי "מוזרם" אל ההתנחלויות, כך שאזרחים ישראלים החיים בה זוכים ליחס דומה לאלו החיים בישראל. נכון לשנת 2022, יש 140 התנחלויות ישראליות בגדה המערבית, מתוכן 12 במזרח ירושלים. בנוסף, ישנם למעלה מ-100 מאחזים ישראלים בלתי חוקיים בגדה המערבית. בסך הכל, למעלה מ-450,000 מתנחלים ישראלים חיים בגדה המערבית, לא כולל מזרח ירושלים, ובמזרח ירושלים מתגוררים 220,000 מתנחלים נוספים. בנוסף, למעלה מ-25,000 מתנחלים ישראלים חיים ברמת הגולן. התנחלויות ישראליות נבנו בעבר בשטח המצרי של חצי האי סיני, ובתוך השטח הפלסטיני של רצועת עזה; עם זאת, ישראל פינתה ופירקה את 18 ההתנחלויות בסיני בעקבות הסכם השלום בין מצרים לישראל משנת 1979 ואת כל 21 ההתנחלויות ברצועת עזה, יחד עם ארבע בגדה המערבית, בשנת 2005 כחלק מההתנתקות החד צדדית מעזה. הקימו שכונות יהודיות במזרח ירושלים ובחלק הכבוש הישראלי של רמת הגולן, שישראל סיפחה את שתיהן למעשה, וככזו ישראל אינה רואה בהתפתחויות בה התנחלויות. הקהילה הבינלאומית רואה הן בשטחים המוחזקים תחת כיבוש ישראל והן ביישובים שהוקמו בהם כהתנחלויות בלתי חוקיות. בית הדין הבינלאומי לצדק מצא שההתנחלויות אינן חוקיות בחוות דעתו המייעצת משנת 2004 על מכשול הגדה המערבית. בגדה המערבית, ישראל ממשיכה להרחיב את יתר התנחלויותיה וכן ליישב אזורים חדשים, למרות הלחץ של הקהילה הבינלאומית להימנע. העברה על ידי כוח כובש של אוכלוסייתה האזרחית לשטח שהיא כובשת היא פשע מלחמה, אם כי ישראל חולקת על כך שהדבר חל על הגדה המערבית. ב-20 בדצמבר 2019, בית הדין הפלילי הבינלאומי הכריז על חקירה של בית הדין הפלילי הבינלאומי בפלסטין על פשעי מלחמה לכאורה. הנוכחות וההרחבה המתמשכת של התנחלויות קיימות על ידי ישראל ובניית מאחזים בהתנחלויות זוכה לעתים קרובות לביקורת כמכשול לתהליך השלום הישראלי-פלסטיני על ידי הפלסטינים וצדדים שלישיים כגון OIC, האו"ם, רוסיה, בריטניה צרפת, והאיחוד האירופי הדהדו את הביקורות הללו. הקהילה הבינלאומית רואה בהתנחלויות בלתי חוקיות על פי החוק הבינלאומי, והאו"ם אישר שוב ושוב את הדעה שבניית ההתנחלויות על ידי ישראל מהווה הפרה של אמנת ג'נבה הרביעית. ארצות הברית במשך עשרות שנים ראתה בהתנחלויות "לא לגיטימיות", עד שממשל טראמפ בנובמבר 2019 שינה את עמדתו, והכריז כי "הקמת התנחלויות אזרחיות ישראליות בגדה המערבית אינה עומדת בסתירה לחוק הבינלאומי".
התנחלות_ישראלית (התנחלות)/התנחלות ישראלית (התנחלות):
התנחלויות ישראליות הן קהילות אזרחיות יהודיות שנבנו על אדמות שנכבשו על ידי ישראל במלחמת ששת הימים של 1967. המונח ישוב ישראלי עשוי להתייחס גם ל: סוג של יישוב ספציפי לתרבות הישראלית: קיבוץ, יישוב חקלאי קהילתי. מושב, יישוב חקלאי משותף. התיישבות קהילתית (ישראל), בה מתארגנים בעלי בתים בקואופרטיב.
ציר הזמן הישראלי_התנחלות/ציר הזמן של ההתנחלות הישראלית:
זהו ציר זמן של התפתחות ומחלוקת על התנחלויות ישראליות. נכון ל-30 בינואר 2022 מנתה אוכלוסיית ההתנחלויות בגדה המערבית 490,493 ואוכלוסיית המתנחלים ברמת הגולן הייתה כמעט 27,000 ובירושלים המזרחית מנתה אוכלוסיית המתנחלים כ-220,000.
אלימות_מתנחלים_ישראלית/אלימות מתנחלים ישראלים:
אלימות של מתנחלים ישראלים מתייחסת למעשי אלימות שביצעו מתנחלים ישראלים יהודים ותומכיהם כלפי פלסטינים וכוחות הביטחון הישראליים, בעיקר בגדה המערבית. בנובמבר 2021 דן שר הביטחון בני גנץ בעלייה התלולה במספר התקריות בין מתנחלים לפלסטינים בגדה המערבית, שרבות מהן נובעות מהתקפות של תושבי מאחזים בלתי חוקיים של מתנחלים על פלסטינים מהכפרים הסמוכים. נאסר על המשטרה הפלסטינית להגיב למעשי אלימות של מתנחלים ישראלים, עובדה הפוגעת באמינותם בקרב הפלסטינים. נתוני האו"ם משנת 2011 הראו כי 90% מהתלונות שהוגשו נגד מתנחלים על ידי פלסטינים במשטרת ישראל מעולם לא הובילו להגשת כתב אישום. בשנת 2011 דיווח ה-BBC כי "הרוב המכריע של המתנחלים אינם אלימים אך חלקם בממשלת ישראל מכירים בבעיה הולכת וגוברת עם קיצונים". בין ינואר לנובמבר 2008, 515 תביעות פליליות נפתחו על ידי ישראל נגד מתנחלים בגין אלימות נגד ערבים או ישראלים. כוחות הבטחון; 502 מהם היו מעורבים ב"רדיקלים מהימין" בעוד ש-13 היו מעורבים ב"אנרכיסטים מהשמאל". ב-2008 אמר המפקד הישראלי הבכיר בגדה המערבית כי גרעין קשה של כמה מאות פעילים היה מעורב באלימות נגד הפלסטינים והחיילים הישראלים. גינו והביעו זעם על התנהגות כזו, בעוד שניתנו גם הצדקות דתיות להרג מתנחלים. כלי תקשורת ישראלים אמרו שמערכת הביטחון החלה לנקוט קו קשה יותר נגד מתנחלים סוררים החל משנת 2008. במאה ה-21 חלה עלייה מתמדת באלימות ובטרור שמבצעים מתנחלים יהודים נגד פלסטינים. בשנת 2012, דו"ח ראשי נציגויות של האיחוד האירופי מצא כי אלימות מתנחלים גדלה יותר מפי שלושה בשלוש השנים עד 2011. נתוני משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים (OCHA) קובעים כי השיעור השנתי של התקפות מתנחלים (2,100 תקיפות ב-2012) 8 שנים) כמעט גדל פי ארבעה בין 2006 ל-2014. בשנת 2021, היה גל נוסף של אלימות מתנחלים שפרץ לאחר שמתנחל בן 16 מת במרדף מכוניות עם משטרת ישראל לאחר שיידה אבנים לעבר פלסטינים. עד כה זה הביא ל-44 תקריות בטווח של כמה שבועות, שפצעו שני ילדים פלסטינים. בחלקים האחרונים של 2021, חלה עלייה ניכרת באלימות של מתנחלים כלפי פלסטינים, גינויים במועצת הביטחון של האו"ם.
שיר_ישראלי/שיר ישראלי:
השיר הישראלי עשוי להתייחס ל: שיר ישראלי (אלבום), הקלטה של ​​אלי דג'יברי Music of Israel
מצב_חירום_ישראלי/מצב חירום ישראלי:
מצב החירום הישראלי הוסמך במקור לפי סעיף 9 לפקודת חוק ומינהל – 1948, ומאז הוא בתוקף ברציפות במדינת ישראל.
שיטת_ממשל ישראלית/מערכת השלטון הישראלית:
שיטת הממשל הישראלית מבוססת על דמוקרטיה פרלמנטרית. ראש ממשלת ישראל הוא ראש הממשלה ומנהיגה של מערכת רב-מפלגתית. הסמכות המבצעת מופעלת על ידי הממשלה (המכונה גם הקבינט). הסמכות המחוקקת נתונה לכנסת. הרשות השופטת אינה תלויה ברשות המבצעת וברשות המחוקקת. המערכת הפוליטית של מדינת ישראל ועקרונותיה העיקריים נקבעים ב-11 חוקי יסוד. לישראל אין חוקה כתובה.
עינויים_ישראלים בשטחים הכבושים/עינויים ישראלים בשטחים הכבושים:
עינויים ישראלים בשטחים הכבושים מתייחסים לשימוש בעינויים ובשיטות משפילות שיטתיות על פלסטינים שנעצרו על ידי כוחות ישראליים הן בגדה המערבית והן ברצועת עזה. הפרקטיקה, שגרה במשך עשרות שנים, נבדקה בסופו של דבר בבית המשפט העליון של ישראל (1999) שמצא כי "חקירת כפייה" של פלסטינים הייתה נפוצה, וראו אותה בלתי חוקית, אם כי מותרת במקרים מסוימים. עינויים נהוגים גם על ידי הרשויות הפלסטיניות בגדה המערבית וברצועת עזה.
העברה_ישראלית_של_גופים מיליטנטיים_פלסטיניים_(2012)/העברה ישראלית של גופים מיליטנטיים פלסטיניים (2012):
ביוני 2012 מסרה ישראל את שרידיהם של 91 מחבלים מתאבדים פלסטינים וחמושים אחרים, שמתו בעת ביצוע פיגועים נגד מטרות ישראליות, כחלק ממחוות רצון טוב ליו"ר הרשות אבו מאזן לסייע להחיות את שיחות השלום ולהשיב את המשא ומתן הישיר. בין ישראל לפלסטינים, למרות שהנשיא אבו מאזן לא ציין אם הוא מוכן לחזור לשיחות. שרת החוץ האמריקנית, הילרי קלינטון, אמרה שיש הזדמנות למשא ומתן וקיוותה שהמהלך הזה העצים אותו.
השקפות_ישראליות_על_תהליך_השלום/השקפות הישראליות על תהליך השלום:
מאמר זה בוחן את השקפות ישראל על תהליך השלום המתמשך בנוגע לסכסוך הישראלי-פלסטיני. יש שפע של דעות והשקפות על תהליך השלום שהועלו בנקודות שונות במהלך ההיסטוריה של ישראל ועל ידי מגוון אנשים. הבנה מקובלת של מקורות הסכסוך מנקודת מבט ישראלית היא שהוא החל בעקבות מלחמת ששת הימים ב-1967 עם כיבוש השטחים של ישראל, וכתוצאה מכך המשא ומתן על תהליך השלום אמור לנבוע מכך. עם זאת, ישנן הבנות אחרות לגבי הסכסוך ולכן הפתרון לשלום, כולל ההבנה של כמה אקדמאים ופעילי שלום ישראלים כי מדובר בהיסטוריה ארוכה בהרבה, השונה מהנרטיב הפופולרי הנאמר לעתים קרובות. הצעות להשגת שלום באזור כוללות פתרון שתי מדינות שבהן קיימות מדינה ריבונית ישראלית ומדינה ריבונית פלסטינית זו לצד זו, או הצעה לפתרון חילוני של מדינה אחת שבו הכוח משותף לישראלים ולפלסטינים. הקשוחים מאמינים שישראל צריכה לשמור על ריבונות על הקרקע שהיא כובשת כיום ולא לתת ויתורים לפלסטינים, אחרים מאמינים שהמשך המערכה הצבאית, כיבוש רצועת עזה והגדה המערבית והפרדה מהפלסטינים היא הדרך היחידה להתקדם כיום. יש גם נימה של ייאוש וחוסר ודאות לגבי איך להמשיך בקרב חלקם, במיוחד בעקבות כישלון פסגות השלום בשנות ה-90 ותחילת המאה ה-21 והאינתיפאדה השנייה, כפי שקאופמן ואחרים. הצהירו; "יש קונצנזוס גובר שההנהגה הפוליטית הנוכחית אינה מסוגלת לבנות שלום יציב ולפתור את הסכסוך בין ישראל לעם הפלסטיני". כפי שקובן אומר "כמעט כולם רוצים שלום [אבל] בתנאים שלו" וזהו עיקר הבעיה. המאמר בוחן את הדעות שהופגנו בישראל בעקבות ניסיונות מיוחדים ליצור שלום בין ישראל לקבוצות פלסטיניות; כמו הסכם אוסלו, פסגת קמפ דיוויד 2000 ומפת הדרכים לשלום. כמו כן, נבדקות דעותיהם של אנשי מפתח פוליטיים ישראלים ודעות ציבור בנקודות מסוימות. מאמר זה מתמקד בכוונה רק בנקודות מבט ישראליות ולא בהשקפות פלסטיניות (ראה: השקפות פלסטיניות על תהליך השלום), זה לא היסטוריה של תהליך השלום (ראה: תהליך השלום הישראלי-פלסטיני) או הסכסוך (ראה: היסטוריה של הסכסוך הישראלי-פלסטיני) והוא בוחן באופן ספציפי את הסכסוך הישראלי-פלסטיני ותהליך השלום, ולא את יחסי ישראל באופן כללי יותר עם העולם הערבי (ראה: הסכסוך הערבי-ישראלי; היסטוריה של הסכסוך הערבי-ישראלי). כמעט כל ראש ממשלה ישראלי קרא לאורך השנים לשיחות שלום עם מנהיגים ערבים מתונים.
ויסט_ישראלי/ויסט ישראלי:
וויסט ישראלי הוא משחק קלפים לארבעה שחקנים. זוהי וריאציה של וויסט הקלאסי, שהתפתח בקרב חיילי צה"ל הישראלים בשנות השמונים, ועדיין פופולרי בקרב חיילים ומטיילים. בישראל זה פשוט מכונה "וויסט".
יין_ישראלי/יין ישראלי:
היין הישראלי מיוצר על ידי מאות יקבים, החל ממפעלי בוטיק קטנים ועד לחברות גדולות המייצרות למעלה מעשרה מיליון בקבוקים בשנה. יין מיוצר בארץ ישראל עוד מימי המקרא. יין יוצא לרומא בתקופה הרומית, אך תחת השליטים המוסלמים הייצור כמעט נמחק. תחת הצלבנים, ייצור היין הוקם לתחייה זמנית. תעשיית היין הישראלית המודרנית נוסדה על ידי הברון אדמונד ג'יימס דה רוטשילד, הבעלים של אחוזת בורדו שאטו לאפיט-רוטשילד. כיום, ייצור היין הישראלי מתקיים בחמישה אזורי גידול גפנים: גליל (הגליל, כולל רמת הגולן), האזור המתאים ביותר לגידול גפנים בשל גובהו הגבוה, הרוח הקרירה, שינויי הטמפרטורות הבולטים ביום ובלילה ועשיר ומנוקז היטב. קרקעות; הרי יהודה המקיפים את העיר ירושלים; שמשון (שמשון), ממוקם בין הרי יהודה למישור החוף; הנגב, אזור מדברי צחיח למחצה, שבו השקיה בטפטוף אפשרה את גידול הענבים; ומישור השרון ליד חוף הים התיכון ומדרום לחיפה, המקיף את הישובים זכרון יעקב ובנימינה, שהוא אזור הגידול הגדול בישראל. בשנת 2011 הסתכם יצוא היין הישראלי ביותר מ-26.7 מיליון דולר. נכון לשנת 2012 היו בישראל 12,355 דונם של כרמים.
עברית_ישראלית/ישראלית:
עברית ישראלית (או IH) היא ניב צפוני של העברית המקראית (BH) המוצעת כהסבר למאפיינים לשוניים לא סדירים שונים של המסורה (MT) של התנ"ך העברי. הוא מתחרה בהסבר החלופי שמאפיינים כאלה הם ארמיות, המעידים על תאריכי חיבור מאוחרים או על תיקוני עריכה. למרות ש-IH אינה הצעה חדשה, היא רק התחילה לתפוס מקום כאתגר לטיעונים ישנים יותר לתאריכים מאוחרים עבור כמה טקסטים תנ"כיים מאז כעשור לפני תחילת המאה ה-21: וריאציה לשונית בתנ"ך העברית עשויה להיות מוסברת טוב יותר על ידי סינכרוני. במקום בלשנות דיאכרונית, כלומר, טקסטים מקראיים שונים יכולים להיות עתיקים משמעותית ממה שחשבו רבים מחוקרים מהמאה ה-20. מה שמהווה אי-סדירות לשונית ב-MT אינו שנוי במחלוקת, וגם לא על הזיקה של מאפיינים רבים אלה להיבטים של הארמית. מה שמייחד את התיאוריות הוא שאלה היסטורית של מגע שפה. ידוע כי ממלכת יהודה (שממנו ידוע העם היהודי), ספגה תבוסה מידי האימפריה הניאו-בבלית דוברת הארמית, אשר כללה גירוש לפי הנוהג הבבלי המקובל. מגע שפה זה מוכר על ידי כל החוקרים, וכך גם הארמיות הנובעות מכך בעברית המקראית המאוחרת (לב"ה). מה שמסבירה הצעת ה-IH, מה שאין לב"ה, הוא הארמיות (ושאר המאפיינים) המופיעים בטקסטים שחוקרים רבים יחשבו שהם קדומים לתקופת גלות בבל. לפיכך, שתי התיאוריות אינן עולות בקנה אחד, וזו הסיבה שהן התקיימו יחד לאורך המאה ה-20. עם זאת, העבודה העדכנית יותר מציבה אתגר לתיארוך המסורתי של כמה טקסטים ספציפיים בתנ"ך, שיר השירים בפרט.
ישראלים/ישראלים:
Israelis (Hebrew: יִשְׂרָאֵלִים‎, romanized: Yīśrāʾēlīm; Arabic: الإسرائيليين, romanized: al-ʾIsrāʾīliyyin) are the citizens and nationals of the State of Israel. אוכלוסיית המדינה מורכבת בעיקר מיהודים וערבים, המהווים בהתאמה 75 אחוז ו-20 אחוז מהנתון הלאומי; followed by other ethnic and religious minorities, who account for 5 percent.Early Israeli culture was largely defined by communities of the Jewish diaspora who had made aliyah to British Palestine from Europe, Western Asia, and North Africa in the late-19th and early- המאה ה-20. הגירה יהודית מאוחרת יותר מאתיופיה, מדינות ברית המועצות לשעבר ואמריקה הכניסו אלמנטים תרבותיים חדשים לחברה הישראלית והשפיעו עמוקות על התרבות הישראלית המודרנית. מאז עצמאותה של ישראל ב-1948, לישראלים ולאנשים ממוצא ישראלי יש פזורה ניכרת, החופפת במידה רבה את הפזורה היהודית אך גם לזו של קבוצות אתניות ודתיות אחרות; ההערכה היא שכמעט 10 אחוזים מכלל האוכלוסייה הישראלית מתגוררת בחו"ל, במיוחד ברוסיה (במוסקווה שוכנת הקהילה הישראלית הגדולה ביותר מחוץ לישראל), הודו, קנדה, בריטניה, ארצות הברית וברחבי אירופה.
ישראלים_בסין/ישראלים בסין:
הישראלים בסין, בהשוואה לקהילות זרות אחרות, לא גדול במספרם. יש לכל היותר כמה מאות בכל אחת מכמה ערים מרכזיות, ואולי יותר מפוזרות במקומות אחרים מחוץ לערים הגדולות.
ישראלים_בהודו/ישראלים בהודו:
ישראלים בהודו עשויים להיות מהגרים ויוצאים מישראל, או הודים ממוצא ישראלי. רבים מהם מתגוררים במחוזות גואה, תאן ורייגאד של מהראשטרה. חלקם פתחו עסקים כמו מסעדות ובוטיקים. השפות המדוברות ביותר בקרב הודים וישראלים יהודים בהודו נוטות להיות מרתי, קונקאני והינדית, כמו גם שפת האם שלהם עברית. כ-70,000 ישראלים חיים בהודו, כמעט 1% מאוכלוסיית ישראל ומעל 1% מאוכלוסיית ישראלים יהודים.
ישראלים_בממלכה המאוחדת/ישראלים בבריטניה:
ישראלים בבריטניה הם אזרחים או תושבי בריטניה אשר היו במקור מישראל או ממוצא ישראלי.
ישראליות/ישראליות:
"Israelism" הוא שיר שהוקלט על ידי הקבוצה השוודית Army of Lovers ויצא ב-1993 כסינגל ראשון מאלבומם השלישי, The Gods of Earth and Heaven (1993). השיר היה ללהיט 10 המובילים בבלגיה, פינלנד, ישראל ושוודיה. הוא משלב את שיר העם היהודי "הוונו שלום עליכם" עם קצבי יורודאנס וכולל גם מילים נוספות שנכתבו על ידי אלכסנדר בארד, אנדרס וולבק, ז'אן פייר ברדה, מיכאלה דה לה קור ודומיניקה פצ'ינסקי. עם יציאתו לאקרנים הוצג "ישראליזם" כך, "ישראליזם", הסינגל הראשון מתוך האלבום הקרוב "The Gods Of Earth And Heaven" משלב בעיבוד מעודכן אלמנטים מחמישה פזמונים יהודיים מסורתיים. "ישראליות" מיועדת כהמנון לצעירים ברחבי העולם, המוכיח שיש גאווה ושמחה רבה באורח החיים היהודי. יש לראות בשיר הצהרה עוצמתית נגד גזענות וקנאות באירופה כיום.
Israelite_(diambiguation)/Israelite (ביעור):
ישראלים, אנשים עבריים עתיקים ישראלים או ברבים ישראלים עשויים להתייחס ל:
ההתאחדות_ישראלית_של_ונצואלה/האגודה הישראלית של ונצואלה:
האגודה הישראלית של ונצואלה, (בספרדית: Asociación Israelita de Venezuela), המכונה תפארת ישראל, שנוסדה בשנות ה-20 על ידי יהודים ספרדים, היא הארגון היהודי העתיק ביותר ששרד בוונצואלה. אגודה של יהודים ספרדים, היא תומכת בבית כנסת גדול בקראקס ומונה כ-800 משפחות בין חבריה.
Israelite_Bay/Israelite Bay:
Israelite Bay הוא מפרץ ויישוב בחוף הדרומי של מערב אוסטרליה. ממוקם באזור הממשל המקומי Shire of Esperance, הוא שוכן מזרחית לאספרנס ולפארק הלאומי קייפ אריד, בתוך שמורת הטבע Nuytsland והמפרץ האוסטרלי הגדול. פוינט מלקולם נמצאת כ-25 ק"מ (16 מייל) מערבית למפרץ Israelite, ויש שם חוף חולי ארוך. נתוני האקלים תועדו במפרץ Israelite משנת 1885 עד 1927, והוא מוזכר לעתים קרובות בדוחות מזג האוויר של הלשכה למטאורולוגיה בתור גיאוגרפי. זה היה האתר של תחנת טלגרף משמעותית בתחילת המאה ה-19. זה היה גם מיקום ששירות ספינת הקיטור של ממשלת WA, שירות החוף הדרומי, בתחילת שנות ה-1900. הקבוצה המזרחית, האיים המזרחיים ביותר של ארכיפלג רצ'ה, שזוהה על ידי מתיו פלינדרס בינואר 1802, נמצאת מול החוף של ישראל. מִפרָץ.
הקונסיסטוריה_המרכזית_של_צרפת/ישראלית המרכזית של צרפת:
הקונסיסטוריה המרכזית הישראלית של צרפת (בצרפתית: Consistoire central israélite de France) היא מוסד שהוקם על ידי נפוליאון הראשון בצו הקיסרי מה-17 במרץ 1808 לניהול פולחן יהודי וקהילות בצרפת. הוא גם ניהל את הקמת הקונסיטוריות הישראליות האזוריות, הכפופות לקונסיסטוריה המרכזית, ברחבי צרפת. הקונסיטוריות דורגו בתור établissements publics du culte (תאגידי פולחן במשפט הציבורי). לאור האמנציפציה הפוליטית של נפוליאון ליהודים, הוא רצה גוף ייצוגי שיוכל לטפל בממשלתו. בעקבות הפרדת הדת והמדינה ב-1905, איבדו הקונסיטוריות הישראליות את מעמדן המשפטי הציבורי. הקהילות היהודיות של צרפת פיתחו אגודות ליטורגיות יהודיות תחת ארגון גג בשם איגוד הקהילות היהודיות של צרפת (Union des Communautés juives de France). היא שמרה על השם של הקונסיסטוריה המרכזית עבור הגוף הביצועי שלה. 12 חברי הקונסיסטוריה המרכזית בוחרים את הרב הראשי של צרפת. במאה ה-21, לצרפת יש את הקהילה היהודית השלישית בגודלה אחרי ישראל וארצות הברית.
כנסיית_אלוהים_ישראלית בישוע המשיח/כנסיית אלוהים הישראלית בישוע המשיח:
הכנסייה הישראלית של אלוהים בישוע המשיח (ICGJC, גם Israelite Church-God & Jesus), הידועה בעבר בתור הכנסייה הישראלית לידע מעשי אוניברסלי, היא ארגון אמריקאי של ישראלים עבריים שחורים. המטה שלה נמצא בניו יורק, ובשנת 2008 היו כנסיות בערים ב-10 מדינות בארה"ב. הכנסייה הישראלית של אלוהים בישוע המשיח היא הארגון הישראלי העברי השחור השני בגודלו בארצות הברית, הראשון הוא אומת יהוה. מנהיגה (המכונה "הכוהן הגדול הראשי") עד מותו באפריל 2020 היה טזאדקיה. הכנסייה תוארה גם כגזענית, סקסיסטית והומופובית בגלוי.
Israelite_High School_(Timi%C8%99oara)/תיכון ישראלי (Timișoara):
התיכון הישראלי היה בית ספר של הקהילה היהודית של טימישוארה. התיכון פעל בין השנים 1919-1948, עם מספר של כ-700 תלמידים. היו בו ארבע כיתות חטיבת ביניים לבנות, שמונה כיתות תיכון עיוניות לבנים ושמונה כיתות תיכון מסחריות לבנים. לאחר 1948 פעלו במתחם בית הספר התיכון לספורט ובית הספר הגבוה לאמנויות יפות. בשנת 2003 הוחזרו מבני התיכון לקרן קריטאה, אשר ב-2014 מכרה אותם כקרקע. הבעלים הנוכחי מעוניין בפיתוח עירוני הכולל הריסת מבנים, מה שעורר מחלוקת רבה, הן לגבי שימור המורשת ההיסטורית של טימישוארה, והן לגבי מה שעתיד להיבנות במקום.
Israelite_School_of_Universal_Practical Knowledge/בית הספר הישראלי לידע מעשי אוניברסלי:
Israelite School of Universal Practical Knowledge (ISUPK) הוא ארגון אמריקאי ללא מטרות רווח וכת דתית קיצונית עם עליונות שחורה שבסיסה באפר דארבי, פנסילבניה. הקבוצה היא חלק מהתנועה השחורה העברית הישראלית, הרואה בשחורים אמריקאים צאצאים של שנים עשר שבטי ישראל. המרכז לחוק העוני הדרומי הגדיר את ה-ISUPK כקבוצת שנאה, תוך ציון האידיאולוגיה הקיצונית והרטוריקה השחורה של העליונות. הקבוצה היא חלק מתנועת One West Camp, שלוחה של כנסיית האלוהים הישראלית בישוע המשיח, ומשתמשת בווריאציה על השם הקודם של אותה קבוצה. לצד כתות וארגונים רבים אחרים בתוך תנועת ישראל העברית השחורה, ISUPK פורש אמונות קיצוניות, עליונות שחורות, אנטישמיות דתיות ואנטי-לבנות, כמו גם אמונות הומופוביות, טרנספוביות וסקסיסטיות.
הסמינר הישראלי_של_צרפת/הסמינר הישראלי של צרפת:
הסמינר הישראלי של צרפת (בצרפתית: Le séminaire israélite de France (SIF)) הידוע גם כבית הספר המרכזי לרבנים של צרפת (L'école centrale rabbinique de France), הוא בית ספר רבני שמכשיר רבנים אורתודוקסים בצרפת. נוסד במץ בשנת 1829 כבית הספר הרבני המרכזי של מץ, עבר לפריז בשנת 1859, שם הוא ממוקם ברובע החמישי של העיר. בית הספר קשור לקונסיסטוריה המרכזית הישראלית של צרפת, אחד הגופים המרכזיים של היהדות האורתודוקסית בצרפת.
מגדל_ישראלי/מגדל ישראל:
מגדל ישראל (בעברית: המגדל הישראלי) הוא אתר ארכיאולוגי ברובע היהודי בירושלים. באתר מופיעים שרידי ביצורים מתקופת הברזל של העיר אשר שולבו מאוחר יותר בחומות העיר החשמונאית. הוא נחפר על ידי הארכיאולוג הישראלי נחמן אביגד במהלך שנות ה-70. ממצאים שנחשפו במקום מעידים על חורבן הבבלי של ירושלים בשנת 586 לפנה"ס.
התנחלות_גבוה ישראלית/התנחלות הרמה הישראלית:
התיישבות ישראלית גבוהה מתייחסת ליישוב ישראלי קדום ברמות שמצפון לירושלים שהתגלה בסקרי שטח ארכיאולוגיים שנערכו בישראל מאז שנות ה-70. סקרים אלו מצאו עלייה גדולה באוכלוסיה המיושבת המתוארכת לשנת 1200 לפני הספירה. לא ידוע אם בני ישראל הגיעו בעקבות כיבושים או שהכפרים החדשים הוקמו על ידי נוודים לשעבר או עקורים. עלייה דומה לא נמצאה באזורי השפלה שמסביב. על פי עדויות ארכיאולוגיות, ייתכן שהאזורים הללו היו מיושבים על ידי כנענים או אנשי ים. ספר משנת 2005 מאת רוברט ד. מילר מיישם מודלים סטטיסטיים על הגדלים והמיקומים של הכפרים, ומקבץ אותם לפי מאפיינים כלכליים ופוליטיים. הוא מצא קבוצות גבוהות שבמרכזן דותן, תרצה, שכם ושילה. השטח השבטי של בנימין לא היה מאורגן סביב אף עיירה מרכזית. ראיה זו אינה מוכיחה שהיה כיבוש כמתואר בספר יהושע, אך אם ההתייחסות המקראית ל"כפרי בת" פירושה כל הכפרים הקרובים ביותר לעיירה מסוימת, רשימת הערים הכנעניות שאינן נכללות בספר שופטים (שופטים). 1:27-35), שמתחיל: "מנסה גם לא גירשה את בית שאן ואת כפרי בתה...", ההתכתבות לתוצאות הסקר מדויקת להפליא. ערים שלא נכבשו באזור המרכז היו תענך, עיבלם, מגידו, דור, גזר, איילון, שעלבים וירושלים.
ישראלים/ישראלים:
בני ישראל (; עברית: בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, Bənēy Yīsrāʾēl, תרגום 'ילדי ישראל') היו קבוצה של שבטים דוברי שמית במזרח הקדום, אשר בתקופת הברזל, אכלסו חלק מכנען. עדויות לעם בשם ישראל מופיעות בסטלת מרנפתה של מצרים העתיקה, המתוארכת לערך בשנת 1200 לפני הספירה. לפי התיאור הארכיאולוגי המודרני, בני ישראל ותרבותם הסתעפו מהעמים הכנעניים ותרבויותיהם באמצעות התפתחותה של דת מונולטרית - ואחר כך מונותיאיסטית - שבמרכזה האל הלאומי יהוה. הם דיברו בצורה ארכאית של השפה העברית, שהייתה זן אזורי של השפה הכנענית, הידועה כיום כעברית מקראית. על פי התנ"ך, בני ישראל הם צאצאיו של יעקב, שלימים שונה שמו לישראל. בעקבות בצורת קשה ברחו יעקב ושנים עשר בניו למצרים, שם הקימו לבסוף את שנים עשר שבטי ישראל. מאוחר יותר הוצאו בני ישראל מעבדות במצרים והובאו לאחר מכן לכנען על ידי משה; בסופו של דבר הם כבשו את כנען בהנהגתו של יהושע. חוקרים מודרניים מסכימים שהתנ"ך אינו מספק תיאור אותנטי של מוצאם של בני ישראל, ובמקום זאת רואים בו את המיתוס הלאומי שלהם. עם זאת, מקובל כי לנרטיב זה יש "גרעין היסטורי" בו. תקופה שבטית באה בעקבות עלייתן של שתי ממלכות ישראליות: ישראל ויהודה. התנ"ך מציג את ישראל ויהודה כיורשים של ממלכה מאוחדת קודמת של ישראל, אם כי ההיסטוריות שלה שנויה במחלוקת. ממלכת ישראל, שבירתה בשומרון, נפלה לידי האימפריה הניאו-אשורית בסביבות שנת 720 לפני הספירה; ואילו ממלכת יהודה, שבירתה ירושלים, הושמדה על ידי האימפריה הניאו-בבלית בשנת 586 לפנה"ס. חלק מאוכלוסיית יהודה הוגלה לבבל, אך חזר לישראל לאחר שכורש הגדול כבש את האזור. היהודים והשומרונים הם צאצאי בני ישראל הקדמונים. יהודים טוענים לשושלת משבט יהודה ומשבט בנימין, וחלקית משבט לוי מאחר שעשרת השבטים הצפוניים נחשבו לאבודים בעקבות השבי האשורי. השומרונים טוענים למוצאם משבט אפרים ומשבט מנשה (שני בני יוסף) וכן משבט לוי. גם קבוצות אחרות טענו לשייכות עם בני ישראל לאורך ההיסטוריה.
Israelites_(שיר)/ישראלים (שיר):
"Israelites" הוא שיר שנכתב על ידי דזמונד דקר ולסלי קונג שהפך ללהיט עבור הקבוצה של דקר, Desmond Dekker & The Aces, שהגיע לראש המצעדים במדינות רבות בשנת 1969. מושר בקריאולית ג'מייקנית, חלק ממילות השיר היו לא מובן בקלות על ידי מאזינים בריטים ואמריקאים רבים בזמן שחרורו. למרות זאת, הסינגל היה הרגאיי הראשון בבריטניה ובין הראשונים שהגיעו לעשירייה הראשונה בארה"ב (בשיאו במקום ה-9). היא שילבה את הדת הרסטפארית עם דאגות גסות של נערים, כדי ליצור את מה שתואר כ"יצירת מופת נצחית שלא ידעה גבולות".
ישראל_של_הסכם_האוניברסלי החדש/ישראלים של ההסכם האוניברסאלי החדש:
בני ישראל של הברית האוניברסלית החדשה הם כת דתית דרום אמריקאית, המרוכזת ברובה בפרו. הכת הנוצרית האוונגליסטית נוסדה במחוז ג'ונין שבפרו בשנת 1960 על ידי אזקייל אטאקוסי גמונאל, לאחר הפסקה מהכנסייה האדוונטיסטית של היום השביעי, בה הוא וחסידיו היו חברים. כת אחרית הימים, המעמידה את פרו כארץ מובטחת, ומייסדה כמשיח, זכתה לקהילה גדולה בקרב הילידים בג'ונגל הפרואני.
Israelite%E2%80%93Aramean_War/מלחמת ישראל-ארמית:
על פי מלכים א' כ':1–34 ומלכים ב' ו':8–7:16, מלחמת ישראל-ארמי הייתה סכסוך מזוין בין בני ישראל לבין הארמים והאמוריים שהתרחש באזורי הלבנטין ארם ובשן. זה נחשב בדרך כלל כאילו התרחש בסביבות שנת 874 לפנה"ס. המלחמה הביאה לניצחון של בני ישראל וראתה את ממלכת ישראל כובשת את העיר התנ"כית גולן, נקודת ציון חיונית שלדעתה עמדה היסטורית במקום הכפר סחאם אל-ג'ולאן בסוריה של ימינו.
Israelitische_Cultusgemeinde_Z%C3%BCrich/Israelitische Cultusgemeinde ציריך:
Israelitische Cultusgemeinde Zürich (הקהילה היהודית של ציריך), מקוצר בדרך כלל ל-ICZ, היא קהילה יהודית מאוחדת בעיר ציריך בשווייץ. המונה כ-2,500 חברים, ה-ICZ היא הקהילה היהודית הגדולה ביותר בשוויץ. לקהילה בית כנסת ב- Löwenstrasse בעיר ציריך, מרכז קהילתי עם גן ילדים וספרייה יהודית בציריך-אנגה ושני בתי קברות (אונטרר ואוברר פריזנברג).
Israelitische_Gemeente_Soerabaia/Israelitische Gemeente Soerabaia:
Israelitische Gemeente Soerabaia (באנגלית: Israeli Congregation in Surabaya) היא אגודה יהודית בסורבאיה שנוסדה בשנת 1923. רוב חברי אגודה זו הם יהודים עיראקים ועדיין משתמשים בשמות עבריים. יש להם בית כנסת אחד הממוקם על Jl. לֹא. 4-5 סורביה. המקדש נבנה באחוזת Eigendom Verponding בבעלות יוסף עזרא איזאק נסיים בשנת 1948 ולאחר מכן טופל על ידי משפחת סיירס.
Israelitische_Religionsgesellschaft_Z%C3%BCrich/Israelitische Religionsgesellschaft ציריך:
Israelitische Religionsgesellschaft Zürich (מילולית: האגודה הדתית הישראלית ציריך, בעברית: עדת ישורון ציריך), מקוצר בדרך כלל ל-IRGZ, היא אחת משתי קהילות חרדיות בציריך. הקהילה מונה כ-350 חברים, והיא חברה ב-SIG, פשוטו כמשמעו הפדרציה השוויצרית של קהילות ישראל, מאז 1918. הקהילה נוסדה בשנת 1895 כארגון לא רשמי, ובתחילת דרכה היא הייתה חלק מ-1895. Israelitische Cultusgemeinde Zürich (ICZ). שלוש שנים לאחר מכן, היא נפרדה מה-ICZ עקב חילוקי דעות על רמת הדתיות. כבר בשנת 1890, ג'וזואה גולדשמידט, יוזף אטלינגר ואיזידור קון הקימו מניין משלהם בציריך. בגלל השקפת עולמם האורתודוקסית למהדרין, הם לא רצו עוד להשתתף ב-ICZ. לפולד וייל נתן להם חדר לשימוש במעונו, בו השתמשו להקמת הקהילה החדשה. הקהילות מחויבות לערכי הניאו-אורתודוקסיה כפי שהוקמה על ידי הרב שמשון רפאל הירש במאה ה-19. זוהי הקהילה היחידה דוברת גרמנית עם אידיאולוגיה זו שהתקיימה ללא הפרעה במאה האחרונה. בביהמ"ש הראשי נוהגים בפרט שהתפילות מבוטאות בהגייה המערבית אירופית/גרמנית של העברית. הם משתמשים בספרי תפילה של רודלהיים, וקוראים כמעט את כל הפיוטים בטקס האשכנזי המערבי. בתחילת המאה ה-20 החלו להגיע לציריך מהגרים ממזרח אירופה. בשנת 1912 הם הקימו את אגודת אחים (ציריך). המאוחר יותר הוא גם עדה חרדית, אבל הם מתפללים לפי נוסח ספרד. למרות זאת, מאז שנות ה-60 קיים שיתוף פעולה רב בין הקהילות, בעיקר בתחום הפיקוח על הכשרות.
Israelitisches_Familienblatt/Israelitisches Familienblatt:
Israelitisches Familienblatt (מילולית: Israelite Family Paper; במקור: Israelitisches Familienblatt für Hamburg, Altona und Wandsbek) היה עיתון שבועי יהודי, הפונה לקוראים יהודים מכל העדות הדתיות. מקס לסמן וליאו לסמן הקימו את "משפחתינבלאט", שיצא לאור על ידי בית הדפוס וההוצאה Buchdruckerei und Verlagsanstalt Max Lessmann תחילה בהמבורג (מ-1898 עד 1935), ולאחר מכן בברלין (1935–1938). הפמילינבלט היה העיתון היחיד שעסק בנושאים יהודיים מרכזיים בגרמניה, אשר נוהל (לפחות עד 1935) על ידי עסק פרטי שלא היה קשור לארגון יהודי מכל סוג שהוא. משרדי המערכת והדפוס היו ממוקמים ב-ABC-Straße 57 בהמבורג. קבוצת המבורג, המורכבת מהעיר החופשית וההנזה המבורג, הערים הדניות-הולסטיניות אלטונה וונדסבק וכן העיר האנובריאנית הרבורג על אלבה, הייתה מרכז יהודי חשוב באירופה ובמספרה עם כ. 9,000 איש, הגדול ביותר בגרמניה. רק בשליש הראשון של המאה ה-19 עקפה ברלין, בירת פרוסיה, עם יהודים שהיגרו מהפרובינציות הפולניות לשעבר, שפרוסיה סיפחה במחיצות הפולניות. הפמילינבלט פנה במקור לקוראים באזור המטרופולין של המבורג זכה ליותר ויותר קוראים והתפשט ברחבי הארץ בגרמניה. נאסר על Israelitisches Familienblatt להופיע עוד לאחר הפוגרומים בנובמבר ב-9–10 בנובמבר 1938.
ישראליזציה/ישראליזציה:
ישראליזציה (בעברית: ישראליזציה; איותים באנגלית אחרים: ישראליפיקציה או ישראליזציה) הוא מונח בסוציולוגיה, חקר התרבות והפוליטיקה של ישראל המתייחס לתהליכים המתרחשים בקרב קבוצות מיעוטים בישראל. תהליך בו קבוצות מיעוט מאמצות, ברמות שונות, את אורח החיים, השפה, התרבות, המאפיינים הפוליטיים ואחרים של הקבוצה השלטת בישראל – יהודים חילונים ילידי ישראל. המונח משמש בעיקר לתיאור השינויים באורח החיים והתרבות של אזרחי ישראל הערבים מאז הקמתה של ישראל. בהקשר זה, המונח "פלסטיניזציה" משמש לתיאור התהליך ההפוך - התנגדות מהשתלטות תומכי הישראליזציה וחיזוק הקשרים הפוליטיים והתרבותיים עם פלסטינים החיים מעבר לקו הירוק. עם זאת, הסוציולוג מג'ד אל-חאג' טוען כי אין מדובר בתהליכים סותרים, וכי ישנה הופעת שתי זהויות מקבילות בקרב אזרחי ישראל הערבים, אותן כינה "פוליטיזציה". The equivalent term in Arabic is "Asralah" (أسرلة) derived from the name of "Israel" in Arabic (إسرائيل - Aisraail). ישראליזציה נרשמה בקרב העדה הדרוזית בישראל. מחקר אחד ציין מגמה בעוד שהדור הדרוזי שלאחר 1950 ככל שהדור צעיר יותר, כך סביר יותר שיש העדפה לעברית במקום לערבית, כאשר דרוזים צעירים רבים יותר המשתמשים במדיה החברתית כמעט שאינם משתמשים בערבית בקרב עמיתים דרוזים אחרים. המונח "ישראליזציה" משמש מדי פעם גם לתיאור השינויים החברתיים והפוליטיים בחברה החרדית בישראל, בפרט לתיאור השתלבותם במערכת הפוליטית בישראל, השימוש הגובר שלהם בתקשורת הכללית בשפה העברית, השתלבותם בשוק העבודה הישראלי. ועוד. בנוסף, הוא משמש לעתים לתיאור התבוללותם של מהגרים יהודים לישראל (עלייה) בקרב ילידי הארץ ובקרב העולים היהודים הוותיקים.
Israeli%E2%80%93Arab_organ_donations/תרומות איברים ישראליות-ערביות:
תרומת איברים ישראלית-ערבית מתייחסת לתרומות איברים בישראל שבהן משפחותיהם של יהודים וערבים שנהרגו בסכסוך הישראלי-ערבי תורמות איברים להשתלת חולים ב"צד הנגדי". דוגמאות לכך הן יוני ג'סנר, תלמיד בן 19 בישיבת הר עציון בגוש עציון, ואחמד חטיב, נער פלסטיני שנורה על ידי חיילי צבא ההגנה לישראל שטעה באקדח הצעצוע שלו כאקדח אמיתי. הנדיבות של משפחות המוכנות לתרום את איברי יקיריהם בנסיבות כאלה זכתה לשבחים. הסיפור שלהם הפך גם לנושא של תוכנית עטורת פרסים של BBC World Service, Heart and Soul, בשנת 2007. על פי מחקר משנת 2004, "שיעור תרומות האיברים בקרב ערבים ויהודים בישראל הוא פרופורציונלי לייצוג שלהם בכלל. אוכלוסייה", והסיבה העיקרית לתרומת איברים הייתה אלטרואיזם שחוצה את גבולות הדת והקבוצות האתניות.
ישראלי%E2%80%93סכסוך_לבנוני/סכסוך ישראלי-לבנוני:
The Israeli–Lebanese conflict, or the South Lebanon conflict, was a series of military clashes involving Israel, Lebanon and Syria, the Palestine Liberation Organization, as well as various militias acting from within Lebanon. הסכסוך הגיע לשיאו בשנות ה-80, במהלך מלחמת האזרחים בלבנון, ומאז פחת. The Palestine Liberation Organization (PLO) recruited militants in Lebanon from among the Palestinian refugees who had been expelled or fled after the creation of Israel in 1948. After the PLO leadership and its Fatah brigade were expelled from Jordan in 1970–71 for fomenting a revolt , הם נכנסו לדרום לבנון, וכתוצאה מכך התגברות האלימות הפנימית וחוצת הגבולות. בינתיים, המתיחות הדמוגרפית סביב ההסכם הלאומי הלבנוני הובילה למלחמת האזרחים בלבנון (1975–1990). פעולות אש"ף היו אחד הגורמים המרכזיים להתפרצות מלחמת האזרחים בלבנון וקרבותיה המרים עם פלגים לבנוניים גרמו להתערבות זרה. פלישת ישראל ללבנון ב-1978 דחפה את אש"ף צפונה לנהר הליטני, אך אש"ף המשיך במערכה נגד ישראל. ישראל פלשה שוב ללבנון ב-1982 בברית עם המיליציות הלבנוניות הנוצריות הגדולות של הכוחות הלבנוניים ומפלגת קטאב וגירשה בכוח את אש"ף. בשנת 1983 חתמו ישראל ולבנון על הסכם ה-17 במאי המעניק מסגרת לכינון יחסים דו-צדדיים נורמליים בין שתי המדינות, אך היחסים הופסקו עם ההשתלטות על המיליציות השיעיות והדרוזיות בתחילת 1984. ישראל נסוגה מרוב שטחי לבנון ב-1985, אך שמר על שליטה על אזור חיץ ביטחוני באורך 19 קילומטר (12 מייל), המוחזק בסיוע חמושים בצבא דרום לבנון (SLA). ב-1985, חיזבאללה, תנועה רדיקלית שיעית לבנונית בחסות איראן, קרא למאבק מזוין כדי לסיים את הכיבוש הישראלי בשטח לבנון. כשהסתיימה מלחמת האזרחים בלבנון ופלגים לוחמים אחרים הסכימו להתפרק מנשקם, חיזבאללה ו-SLA סירבו. הלחימה עם חיזבאללה החלישה את הנחישות הישראלית והובילה לקריסת הצד"ל ולנסיגה ישראלית בשנת 2000 לצד הגבול המיועד של האו"ם. בהתבסס על השליטה הישראלית בשטח חוות שבעא, חיזבאללה המשיך בהתקפות חוצות גבולות לסירוגין במהלך שש השנים הבאות . חיזבאללה ביקש כעת לשחרר אזרחים לבנונים בבתי הכלא הישראליים והשתמש בהצלחה בטקטיקה של לכידת חיילים ישראלים כמנוף לחילופי שבויים בשנת 2004. לכידת שני חיילים ישראלים על ידי חיזבאללה הציתה את מלחמת לבנון ב-2006. הפסקת האש שלה קראה לפירוק חיזבאללה מנשקו ולכיבוד שלמותה הטריטוריאלית וריבונותה של לבנון על ידי ישראל. פעולות האיבה הושעו ב-8 בספטמבר 2006. נכון לשנת 2015, המצב בדרך כלל נותר רגוע, למרות ששני הצדדים הפרו את הסכמי הפסקת האש; ישראל על ידי ביצוע טיסות כמעט יומיות מעל שטח לבנון, וחיזבאללה על ידי אי פירוק מנשקו.
ישראל%E2%80%93סכסוך גבול_ימי_לבנוני/סכסוך גבול ימי ישראלי-לבנוני:
סכסוך הגבול הימי הישראלי-לבנון היה סכסוך טריטוריאלי בין מדינת ישראל לרפובליקה של לבנון על שדות הגז קנא וקריש. הסכסוך נמשך מ-2010 עד 2022, ונפתר לאחר כמעט שנתיים של משא ומתן. שתי המדינות הגישו תביעה לגבולות ימיים שונים במשך עשרות שנים, מה שהפך לעניין מדאיג לאחר גילוי מרבצים אדירים של גז טבעי מול חופי ישראל ב-2010 המשא ומתן בין שתי המדינות נדחה ללא הרף עד לשנת 2022, כאשר הדיפלומט האמריקני עמוס הוכשטיין לקח אחריות על תיווך המשא ומתן. התערבות צבאית הועלתה גם לאחר עימותים רבים עם חיזבאללה וכוננות צבאית ליד הגבולות. המשא ומתן הוביל להסכם שנחתם על ידי ישראל ולבנון ב-27 באוקטובר 2022 ומובטח על ידי ארצות הברית, אשר קבע גבול ימי וסיים את המחלוקת בין שתי המדינות, ופתח את הדרך לכל אחת מהן לניצול משאבי הטבע של האזור.
ישראלי%E2%80%93סיור קומדיות_פלסטיניות/סיור קומדיות ישראליות-פלסטיניות:
סיור הקומדיה הישראלי-פלסטיני נוסד בנובמבר 2006 על ידי הקומיקאי ובעל הטור הפלסטיני ריי חנניה והקומיקאי הישראלי והפודקאסט המקוון צ'רלי וארדי. הקומיקאי הערבי-אמריקאי הפלסטיני והעיתונאי עטור הפרסים ריי חנניה וחבריו למסע הקומדיה הישראלי-פלסטיני פועלים תחת הסיסמה: "אם נוכל לצחוק ביחד, נוכל לחיות ביחד". וארדי וחנניה גדלו באותה שכונה בשיקגו. , גבעת הכדור/עמק החוף הדרומי בשנות ה-60. ווארדי גילה את חנניה בזמן שחקר באינטרנט עבור הפניות ל-Pill Hill ומצא את ספרו המקוון של חנניה "טיסת חצות: סיפור הטיסה הלבנה בשיקגולנד" (2000, מקוון, www.hanania.com). כאשר וורדי יצר קשר עם חנניה והזדהה כקומיקאי ישראלי, חנניה אתגר את וארדי להופיע על אותה במת קומדיה עם קומיקאי פלסטיני כדי לאתגר את האיבה האופפת את שני עמיהם. וורדי וחנניה ארגנו את סיבוב ההופעות הקומדיה הפלסטיני-ישראלי הראשון בעולם, עם ארבע הופעות בישראל והופעה אחת במזרח ירושלים בינואר 2007. המופעים זכו לשבחים בינלאומיים והצמד ארגנו סיבוב הופעות שני בישראל ובשטחים הפלסטיניים ביוני 2007. אל הקומיקאים מצטרפים אהרון פרימן, מוותיקי סקונד סיטי בשיקגו ומתגייר אפרו-אמריקאי, וישראל קמפבל, יהודי חסידי בתשובה מהקתוליות.
ישראל%E2%80%93ועדת_המים_הפלסטינית המשותפת/וועדת המים המשותפת הישראלית-פלסטינית:
ועדת המים המשותפת הישראלית-פלסטינית (JWC) היא רשות ישראלית-פלסטינית משותפת, שנוצרה בשנת 1995 על ידי הסכם אוסלו השני. מטרתו לנהל תשתיות הקשורות למים וביוב בגדה המערבית, במיוחד לקבל החלטות על תחזוקת תשתיות קיימות ואישור פרויקטים חדשים. למרות שהוא נועד במקור להיות אורגן זמני לתקופת ביניים של חמש שנים, הוא עדיין קיים נכון ל-2015.
ישראלי%E2%80%93סכסוך פלסטיני/סכסוך ישראלי-פלסטיני:
הסכסוך הישראלי-פלסטיני הוא אחד הסכסוכים המתמשכים בעולם, החל מאמצע המאה ה-20. נעשו ניסיונות שונים לפתור את הסכסוך כחלק מתהליך השלום הישראלי-פלסטיני, לצד מאמצים נוספים לפתרון הסכסוך הערבי-ישראלי הרחב יותר. Public declarations of claims to a Jewish homeland in Palestine, including the First Zionist Congress of 1897 and the Balfour Declaration of 1917, created early tensions in the region. Following World War I, the Mandate for Palestine included a binding obligation for the "establishment in Palestine of a national home for the Jewish people". המתיחות גדלה לכדי סכסוך עדתי פתוח בין יהודים לערבים. תוכנית החלוקה של האומות המאוחדות עבור פלסטין משנת 1947 מעולם לא יושמה ועוררה את מלחמת פלסטין בשנים 1947–1949. הסטטוס קוו הישראלי-פלסטיני הנוכחי החל בעקבות הכיבוש הצבאי הישראלי של השטחים הפלסטיניים במלחמת ששת הימים ב-1967. התקדמות הושגה לקראת פתרון שתי המדינות עם הסכמי אוסלו בשנים 1993–1995, אך הכיבוש והמצור על רצועת עזה מאז 2005 נמשכים. נושאי הסטטוס הסופי כוללים את מעמדה של ירושלים, ההתנחלויות הישראליות, גבולות, ביטחון וזכויות מים וכן חופש התנועה הפלסטיני וזכות השיבה הפלסטינית. האלימות של הסכסוך באזור - עשירה באתרים בעלי עניין היסטורי, תרבותי ודתי ברחבי העולם - הייתה נושא לכנסים בינלאומיים רבים העוסקים בזכויות היסטוריות, סוגיות ביטחון וזכויות אדם; והיה גורם המעכב את התיירות, ואת הגישה הכללית לאזורים שיש בהם מחלוקת חריפה. רוב מאמצי השלום התרכזו סביב פתרון שתי המדינות, הכולל הקמת מדינה פלסטינית עצמאית לצד ישראל. עם זאת, התמיכה הציבורית בפתרון שתי המדינות, שזכתה בעבר לתמיכה מצד יהודים ישראלים ופלסטינים כאחד, הצטמצמה בשנים האחרונות. בתוך החברה הישראלית והפלסטינית, הסכסוך מייצר מגוון רחב של דעות ודעות. מאז תחילתו, חללי הסכסוך לא הוגבלו ללוחמים, עם מספר רב של הרוגים אזרחיים משני הצדדים. פתרון שתי המדינות נותר האופציה הפופולרית ביותר בקרב הישראלים, אם כי הפופולריות שלו השתנתה מאוד במהלך שלושת העשורים הקודמים. היהודים הישראלים חלוקים בקווים אידיאולוגיים, ורבים מעדיפים לשמור על הסטטוס קוו. רוב הפלסטינים דוחים גם פתרונות של שתי מדינות וגם של מדינה אחת החל מ-2022; רבים מאמינים שפתרון שתי המדינות אינו מעשי עוד. רוב הפלסטינים תומכים בהתקפות מזוינות נגד ישראלים בתוך ישראל כאמצעי לסיום הכיבוש. חוסר אמון הדדי וחילוקי דעות משמעותיים הם עמוקים בנושאים בסיסיים, וכך גם הספקנות ההדדית לגבי מחויבותו של הצד השני לקיים התחייבויות בהסכם דו-צדדי בסופו של דבר. מאז 2006, הצד הפלסטיני שבור בסכסוך בין פת"ח, המפלגה השלטת באופן מסורתי, והמתמודד הבחירות שלה מאוחר יותר, חמאס, קבוצה איסלאמיסטית מיליטנטית שהשיגה שליטה על עזה. ניסיונות לתקן זאת חזרו ונמשכים. מאז 2019, גם הצד הישראלי חווה טלטלה פוליטית, כאשר ארבע בחירות לא חד משמעיות לחקיקה התקיימו במשך שנתיים. The latest round of peace negotiations began in July 2013 but were suspended in 2014. Since 2006, Hamas and Israel have fought four wars, the most recent in 2021.The two parties that would engage in any direct negotiation are the Israeli government and the Palestine ארגון השחרור (אש"ף). המשא ומתן הרשמי מתווך על ידי הקוורטט למזרח התיכון, המורכב מהאו"ם, ארצות הברית, רוסיה והאיחוד האירופי. הליגה הערבית, שהציעה תוכנית שלום חלופית, היא שחקן חשוב נוסף. מצרים, חברה מייסדת של הליגה הערבית, הייתה היסטורית משתתפת מרכזית בסכסוך הערבי-ישראלי ובמשא ומתן בנושא, יותר מכך מאז הסכם השלום בין מצרים לישראל. משתתפת מרכזית נוספת לא פחות היא ירדן, שסיפחה את הגדה המערבית ב-1950 והחזיקה בה עד 1967, ויתרה על תביעתה הטריטוריאלית עליה ב-1988; ההאשמים המלכותיים הירדנים אחראים לאפוטרופסות על המקומות הקדושים לאסלאמיים בירושלים.
ישראלי%E2%80%93סכסוך_פלסטיני_בחברון/הסכסוך הישראלי-פלסטיני בחברון:
הסכסוך הישראלי-פלסטיני בחברון מתייחס לסכסוך מתמשך בין פלסטינים למתנחלים יהודים בעיר חברון בגדה המערבית בהקשר של הסכסוך הישראלי-פלסטיני. לחברון יש רוב פלסטיני, המורכב מ-208,750 אזרחים לפי הערכות (2015) ומיעוט יהודי קטן, שמספרם בין 500 ל-800. מגזר H1 של חברון, בו מתגוררים כ-170,000 פלסטינים, נשלט על ידי הרשות הפלסטינית. H2, שהיה מאוכלס על ידי כ-30,000 פלסטינים נמצא בשליטה צבאית ישראלית עם חטיבה שלמה במקום כדי להגן על כ-800 תושבים יהודים החיים ברובע היהודי הישן. החל משנת 2015, ישראל הכריזה כי מספר אזורים מיוחדים בעיר העתיקה של חברון מהווים אזור צבאי סגור. חנויות פלסטינים נאלצו להיסגר; למרות המחאות, נשים פלסטיניות נבדקות על ידי גברים, ותושבים, הנתונים מדי יום לחיפושי גוף חוזרים ונשנים, חייבים להירשם כדי לקבל אישורים מיוחדים לנווט ב-18 המחסומים הצבאיים שישראל הקימה במרכז העיר.
ישראל%E2%80%93מאמצי_שלום_כלכליים_פלסטינים/מאמצי שלום כלכליים ישראלים-פלסטינים:
מאמצי השלום הכלכלי הישראלי-פלסטיני מתייחסים למאמצים לקדם פרויקטים כלכליים משותפים בין ישראלים לפלסטינים, כדרך להגיע לשלום בין שתי הקבוצות. הוא מבוסס בחלקו על מאמצים ופרויקטים רשמיים של ממשלות ישראל והרשות הפלסטינית, ובחלקו מבוסס על מאמצים פרטיים של חברות בודדות ואנשי עסקים המבקשים לקדם מיזמים שונים המקדמים אחדות כלכלית ושיתוף פעולה בין שני הצדדים.
ישראלי%E2%80%93תהליך_שלום_פלסטיני/תהליך שלום ישראלי-פלסטיני:
תהליך השלום הישראלי-פלסטיני מתייחס לדיונים לסירוגין של גורמים שונים והצעות שהועלו בניסיון לפתור את הסכסוך הישראלי-פלסטיני המתמשך. מאז שנות ה-70 נעשה מאמץ מקביל למצוא תנאים שעל פיהם ניתן להסכים לשלום הן בסכסוך הערבי–ישראלי והן בסכסוך הפלסטיני–ישראלי. חלק מהמדינות חתמו על הסכמי שלום, כמו הסכמי מצרים-ישראל (1979) וירדן-ישראל (1994), בעוד שחלקן עדיין לא מצאו בסיס הדדי לעשות זאת. וויליאם ב' קוואנדט, בהקדמת ספרו "תהליך השלום", אומר: מתישהו באמצע שנות ה-70 נעשה שימוש נרחב במונח תהליך שלום כדי לתאר את המאמצים בהנהגת ארצות הברית להביא לשלום במשא ומתן בין ישראל לשכנותיה. הביטוי דבק, ומאז הוא שם נרדף לגישה ההדרגתית, צעד אחר צעד, לפתרון אחד הסכסוכים הקשים בעולם. בשנים שחלפו מאז 1967 הדגש בוושינגטון עבר מהאיות של מרכיבי ה"שלום" ל"תהליך" ההגעה לשם. ... ארצות הברית סיפקה גם תחושת כיוון וגם מנגנון. זה, במיטבו, מה שעוסק בתהליך השלום. במקרה הגרוע, זה לא היה יותר מסיסמה ששימשה להסוות את ציון הזמן. מאז מפת הדרכים לשלום משנת 2003, המתווה הנוכחי להסכם שלום פלסטיני-ישראלי היה פתרון של שתי מדינות; עם זאת, מספר פרשנויות ישראליות וארה"ב לכך מציעות סדרה של מובלעות פלסטיניות לא רצופות.
ישראל%E2%80%93תקריות_קו הפסקת האש הסורי במהלך מלחמת האזרחים בסוריה/תקריות קו הפסקת האש הישראלי-סורי במהלך מלחמת האזרחים בסוריה:
מספר תקריות התרחשו על קו הפסקת האש הישראלי-סורי במהלך מלחמת האזרחים בסוריה, שהלחיצו את היחסים בין המדינות. התקריות נחשבות לגלגול של העימותים בנפת קוניטרה מאז 2012 ובהמשך לתקריות בין צבא סוריה למורדים, הנמשכים בצד שבשליטת סוריה של הגולן והאזור הנייטרלי של הגולן ומעורבות חיזבאללה במלחמת האזרחים בסוריה. באמצעות התקריות, שהחלו בסוף 2012, נכון לאמצע 2014, נהרג אזרח ישראלי אחד ולפחות 4 חיילים נפצעו; בצד שבשליטת סוריה, ההערכה היא שלפחות עשרה חיילים נהרגו, וכן שני חמושים לא מזוהים, שזוהו ליד עין זיוון ברמת הגולן.
Israella_Kafui_Mansu/Israella Kafui Mansu:
Israella Kafui Mansu היא יזמית צעירה נחשבת בגאנה, מייסדת ומנכ"לית Mansuki Ghana Ltd.
פלאדס_ישראל/פלאדס ישראל:
Israels Plads (מילולית כיכר ישראל) היא כיכר ציבורית גדולה במרכז קופנהגן, דנמרק, הממוקמת באזור שבין תחנת Nørreport והאגמים. הקצה הצפוני שלו הוא ביתו של שוק אוכל מקורה בעוד שהקצה הדרומי כפוף כעת לעיצוב מחדש מקיף שישלב אותו עם פארק Ørsted הסמוך.
ישראלסון/ישראלסון:
ישראלסון הוא שם משפחה. אנשים בולטים בעלי שם המשפחה כוללים: אריק ישראלסון (נולד ב-1989), כדורגלן ההתאחדות השוודי פט-מאטס ישראלסון (נפטר ב-1677), "אדם מאובן" שנמצא ב-1719 קרל-אריק ישראלסון (1929–2013), הקופצת לרוחק השוודית מרגרטה ישראלסון (נולדה). 1954), פוליטיקאי סוציאל-דמוקרטי שוודי מתיאס ישראלסון (נולד ב-1994), שוער הוקי קרח השוודי סוון ישראלסון (1920–1989), גולש סקי משולב נורדי שוודי שהתחרה בסוף שנות ה-40
ישראל ראשון/ישראל ראשון:
Israelsunday הוא בהולנד שנערך ביום ראשון הראשון של אוקטובר. ישראל ראשון הוא יום ראשון מיוחד עבור כנסיות לותרניות, פרוטסטנטיות ורפורמיות רבות. לעתים קרובות הליטורגיה, הדרשה והאוסף מותאמים ליום ראשון הזה. כנסיות, צירים וקרנות מספקים חומר הכנה לדרשה ולשירות הבת הילד. היחסים בין הכנסייה לישראל נידונים רבות בקרב הנוצרים ויש דעות שונות. בגלל זה, גם ישראל ראשון מוערך אחרת. השם Israelsunday אינו מתכוון למשוך תשומת לב ולהגביל את התפילות למדינת ישראל המודרנית. נושאי דיבור ותפילה כוללים יהודים ברחבי העולם, משיחיים, מדינת ישראל והפלסטינים.
Israelvis/Israelvis:
Israelvis היא להקת רוק נורבגית מטרונדהיים שהוקמה בשנת 1988 על ידי חברי Angor Wat, להקת פאנק שזה עתה התפרקה.
ישראלי/ישראלי:
ישראלי או ישראלי (בארמנית Իսրայելյան) הוא שם משפחה ארמני שמקורו במילה ישראל. הגרסה הארמנית המערבית היא ישראלית (Իսրայէլեան). זה עשוי להתייחס ל:
ישראל%C3%A2ndia/ישראל:
Israelândia היא עירייה במזרח מדינת גואיאס, ברזיל.
ישראל%E2%80%93יחסי_האיחוד האירופי/יחסי ישראל-האיחוד האירופי:
ישראל היא מדינה קשורה באיחוד האירופי. היחסים בין השניים ממוסגרים במדיניות השכנות האירופית (ENP), השותפות האירו-ים תיכונית והאיחוד לים התיכון. הקשרים המשפטיים העיקריים בין ישראל והאיחוד האירופי נקבעים בהסכם ההתאגדות משנת 1995. מספר הסכמים אחרים מכסים נושאים מגזריים. היחסים בין ישראל לאיחוד האירופי הם בדרך כלל חיוביים במישור הכלכלי, אם כי מושפע מהסכסוך הישראלי-פלסטיני במישור המדיני. בפרט, ישראל רואה בארבעה עשורים של הצהרות האיחוד האירופי על הסכסוך הישראלי-פלסטיני חד-צדדיות ופרו-פלסטיניות.
Israel%E2%80%93Federated_States_of_Micronesia Relations/יחסי ישראל-Federated States of Micronesia:
יחסי ישראל - מיקרונזיה הם יחסים דיפלומטיים ואחרים בין מדינת ישראל למדינות הפדרציה של מיקרונזיה. ישראל הייתה בין המדינות הראשונות שייסדו יחסים דיפלומטיים רשמיים עם מיקרונזיה.
ישראל%E2%80%93יחסי_איטליה/יחסי ישראל-איטליה:
יחסי ישראל-איטליה מתייחסים ליחסי החוץ בין מדינת ישראל לרפובליקה האיטלקית. Italy recognized Israel on 8 February 1949, after the Declaration of the Establishment of the State of Israel on 14 May 1948 by David Ben-Gurion, the Executive Head of the World Zionist Organization, Chairman of the Jewish Agency for Palestine, and soon to be ראש ממשלת ישראל הראשון. לאיטליה יש שגרירות בתל אביב, שתי קונסוליות כלליות במערב ירושלים ומזרח ירושלים, ו-4 קונסוליות כבוד בבאר שבע, אילת, חיפה ונצרת. שגריר איטליה בישראל מאז 2021 הוא סרג'יו ברבנטי. לישראל יש שגרירות ברומא ושגריר ישראל הנוכחי הוא דרור אידר. השגריר האיטלקי הראשון בישראל היה קרלו גספאריני, החל משנת 1949. עד 2017, השגריר היה פרנצ'סקו מריה טלו, אחריו ירש ג'אנלואיג'י בנדטי ואחר כך סרג'יו ברבנטי. שתי המדינות חברות באיחוד הים התיכון.
ישראל%E2%80%93יחסי יפן/יחסי ישראל-יפן:
יחסי ישראל-יפן (בעברית: יחסי ישראל יפן; ביפנית: 日本とイスラエルの関係) החלו ב-15 במאי 1952, כאשר יפן הכירה בישראל ונפתחה משלחת ישראלית בטוקיו. בשנת 1954 קיבל שגריר יפן בטורקיה את התפקיד הנוסף של שר בישראל. בשנת 1955 נפתחה בתל אביב משלחת יפנית עם נציג שר. בשנת 1963 שודרגו היחסים לרמת השגרירות ונשארו ברמה זו מאז. קשרי הסחר של יפן עם חברי הליגה הערבית ורוב מדינות הרוב המוסלמי קיבלו עדיפות על פני אלה עם ישראל. עם זאת, עקב ירידת מחיר הנפט בתחילת 2015, כמו גם שינוי פוליטי פנימי ביפן, שתי המדינות מבקשות להגביר קשרים מחקריים, כלכליים ותרבותיים, במיוחד בתחום הסטארט-אפים הטכנולוגיים וההגנה. לאחרונה התהדקו משמעותית הקשרים בין ישראל ליפן, עם השקעות הדדיות רבות בין שתי המדינות. ראש ממשלת יפן לשעבר שינזו אבה ביקר בישראל פעמיים - פעם אחת ב-2015 ופעם שנייה ב-2018.
ישראל%E2%80%93הסכם שלום_ירדן/ישראל-ירדן:
הסכם השלום בין ישראל לירדן (באופן רשמי "הסכם השלום בין מדינת ישראל לממלכה ההאשמית ירדן"), המכונה לעתים הסכם ואדי עראבה, הוא הסכם שסיים את מצב המלחמה שהיה בין שתי מדינות מאז מלחמת ערב-ישראל ב-1948 והקימו יחסים דיפלומטיים הדדיים. בנוסף לכינון השלום בין שתי המדינות, האמנה יישבה גם סכסוכי קרקע ומים, קבעה שיתוף פעולה רחב בתיירות ומסחר, וחייבה את שתי המדינות למנוע שימוש בשטחן כמגרש לתקיפות צבאיות של מדינה שלישית. טקס החתימה התקיים במעבר הגבול הדרומי של ערבה ב-26 באוקטובר 1994. ירדן הייתה המדינה הערבית השנייה, אחרי מצרים, שחתמה על הסכם שלום עם ישראל.
ישראל%E2%80%93יחסי ירדן/יחסי ישראל-ירדן:
יחסי ישראל-ירדן הם היחסים הדיפלומטיים, הכלכליים והתרבותיים בין ישראל לירדן. שתי המדינות חולקות גבול יבשתי, עם שלושה מעברי גבול: מעבר יצחק רבין/ואדי עראבה, מעבר נהר הירדן ומעבר אלנבי/גשר המלך חוסיין, המחבר את הגדה המערבית עם ירדן. מערכת היחסים בין שתי המדינות מוסדרת בהסכם השלום בין ישראל לירדן ב-1994, שסיים רשמית את מצב המלחמה שהיה בין שתי המדינות מאז קום מדינת ישראל ב-1948, וכן נוצר יחסים דיפלומטיים, מלבד עניינים אחרים. היחסים בין המדינות נהיים מתוחים מדי פעם, בדרך כלל בגלל המתיחות במסגד אל-אקצא. ב-8 באוקטובר 2020, ישראל וירדן הגיעו להסכמה לאפשר טיסות לחצות את המרחב האווירי של שתי המדינות.
ישראל%E2%80%93יחסי_קזחסטן/יחסי ישראל-קזחסטן:
יחסי ישראל-קזחסטן מתייחסים ליחסים הנוכחיים וההיסטוריים בין ישראל לקזחסטן. המדינות כוננו יחסים דיפלומטיים ב-10 באפריל 1992. שגרירות ישראל באסטנה, קזחסטן נפתחה באוגוסט 1992. שגרירות קזחסטן בתל אביב, ישראל נפתחה במאי 1996.
Israel%E2%80%93Kenya_relations/יחסי ישראל-קניה:
יחסי ישראל-קניה הם יחסי חוץ בין ישראל לקניה. המדינות כוננו יחסים דיפלומטיים בדצמבר 1963. לישראל יש שגרירות בניירובי. לקניה יש שגרירות בתל אביב.
ישראל%E2%80%93יחסי קוסובו/יחסי ישראל-קוסובו:
יחסי ישראל-קוסובו מתייחסים ליחסים הבילטרליים בין ישראל לקוסובו. קוסובו הכריזה על עצמאותה מסרביה ב-17 בפברואר 2008. ישראל וקוסובו הסכימו ב-4 בספטמבר 2020, כחלק מהמשא ומתן להסכמי הנורמליזציה הכלכלית של קוסובו וסרביה, להכיר הדדית זו בזו. תחילה דווח כי ההכרה ההדדית טרם נכנסה לתוקף בשלב זה, והכרה ישראלית בקוסובו צפויה להיות מוצהרת רשמית "בשבועות הקרובים". אולם ב-21 בספטמבר אישר שגריר ישראל בסרביה, יהל וילן, כי ישראל אכן הכירה בקוסובו ב-4 בספטמבר 2020. שתי המדינות כוננו יחסים דיפלומטיים ב-1 בפברואר 2021. ב-14 במרץ 2021 פתחה קוסובו רשמית את שגרירותה ב-21 בספטמבר. ירושלים.
ישראל%E2%80%93Kurdistan_Region_relations/יחסי מחוז ישראל-כורדיסטן:
יחסי ישראל-כורדיסטן מתייחסים ליחסים הדו-צדדיים בין מדינת ישראל לאזור כורדיסטן בעיראק. בעוד שנציגויות דיפלומטיות רשמיות לא הוקמו, היחסים בין שתי הפוליטיקה התקיימו מאז תחילת המאה ה-20. ממשלת חבל כורדיסטן, חטיבה מנהלית אוטונומית ברוב כורדי של עיראק בעלת הרוב הערבי, הצהירה כי אין סיבה לאיבה בין ישראל לכורדיסטאן לאור הסכסוך הערבי-ישראלי המתמשך; ישראל הביעה תמיכה במדינה כורדית עצמאית בשנת 2017. היחסים בין שני הצדדים נתקלו ברגשות אנטישמיים ואנטי-כורדיים מהליגה הערבית, מנהיגים טורקים ואיראנים וכלי תקשורת.
ישראל%E2%80%93יחסי כווית/יחסי ישראל-כוויית:
לאומות ישראל וכווית אין יחסים דיפלומטיים. כווית מסרבת כניסה לכל מי שיש לו דרכון שהונפק על ידי ישראל או המתעד נסיעות למדינת ישראל; לישראל אין הגבלות כניסה רשמיות או סחר. במהלך המלחמות בין מדינות ערב למדינת ישראל השתתפו כוחות כווית נגד מדינת ישראל.
ישראל%E2%80%93יחסי_לבנון/יחסי ישראל-לבנון:
יחסי ישראל-לבנון חוו עליות ומורדות מאז הקמתם בשנות הארבעים. לבנון אמנם השתתפה במלחמת ערב-ישראל נגד ישראל ב-1948, אך לבנון הייתה מדינת הליגה הערבית הראשונה שסימנה רצון להסכם שביתת נשק עם ישראל ב-1949. לבנון לא השתתפה במלחמת ששת הימים ב-1967 וגם לא ביום יום. מלחמת כיפור ב-1973 בכל דרך משמעותית, ועד תחילת שנות ה-70 הגבול של לבנון עם ישראל היה הגבול הרגוע ביותר בין ישראל לכל אחת ממדינות הליגה הערבית הסמוכות. התקופה הסוערת ביותר ביחסים הדו-לאומיים הייתה במהלך שנות ה-70 וה-80, עם מלחמת האזרחים בלבנון. בשלבים הראשונים של המלחמה התחברה ישראל למיליציות לבנוניות נוצריות גדולות שהובילו את ממשלת לבנון בתחילת שנות ה-80. המדינות הגיעו למעשה לנורמליזציה של היחסים עם הסכם 17 במאי בתיווך ארה"ב בשנת 1983, אך הוא בוטל על ידי לבנון לאחר השתלטות המיליציות הדרוזיות והשיעיות בתחילת 1984. ישראל תמכה גם במדינת לבנון החופשית המתבודדת במהלך השנים 1979–1984 ובכך. היורש צבא דרום לבנון. רשויות אכיפת החוק הישראליות מתייחסות ללבנון כאל "מדינת אויב". אזרחים ישראלים או כל אדם אחר המחזיק בדרכון כלשהו הנושא חותמות, אשרות או חותמות שהונפקו על ידי ישראל אסורים בהחלט בכניסה ללבנון ועלולים להיות נתונים למעצר או למעצר לצורך בדיקה נוספת. בשנת 2008, סקר מרכז המחקר Pew מצא כי דעות שליליות הנוגעות ליהודים היו הנפוצות ביותר בלבנון, כאשר ל-97% מהלבנונים יש דעה לא חיובית על יהודים. בסקר שנערך ב-2011 שוב על ידי מרכז המחקר Pew, בסקר של מדינות המזרח התיכון בעלות הרוב המוסלמי, החזיקו בדעות שליליות מאוד לגבי יהודים. בשאלון, רק 3% מהלבנונים דיווחו על דעה חיובית על יהודים.
ישראל%E2%80%93יחסי ליבריה/יחסי ישראל-ליבריה:
יחסי ישראל-ליבריה מתייחסים ליחסים הבילטרליים בין מדינת ישראל לרפובליקה של ליבריה. Liberia was one of the United Nations member states to vote in favor of establishing a Jewish state in Palestine in 1947. Israel and Liberia established relations in the late 1950s. ממשל ויליאם טולברט ניתק את הקשרים עם ממשלת ישראל ב-1973 בתגובה למלחמת יום הכיפורים, אך הם הוקמו מחדש ב-1983 על ידי סמואל דו, שירש את טולברט באמצעות הפיכה.
ישראל%E2%80%93יחסי_לוב/יחסי ישראל-לוב:
יחסי ישראל-לוב מתארים את היחסים בין ישראל ללוב. לא התקיימו יחסים דיפלומטיים בין ישראל ללוב מאז עצמאותה של לוב.
ישראל%E2%80%93יחסי ליטא/יחסי ישראל-ליטא:
יחסי ישראל-ליטא הם יחסי חוץ בין ישראל לליטא. ישראל הכירה בעצמאותה של ליטא בשנת 1991. שתי המדינות יצרו יחסים דיפלומטיים בשנת 1992. ישראל מיוצגת בליטא באמצעות שגרירותה בווילנה. לליטא יש שגרירות בתל אביב ושתי קונסוליות כבוד, בהרצליה וברמת גן. בליטא חיים 3,600 יהודים. שתי המדינות חברות מלאות באיחוד הים התיכון.
ישראל%E2%80%93יחסי_מלאווי/יחסי ישראל-מלאווי:
מלאווי וישראל כוננו יחסים דיפלומטיים ביולי 1964 ומאז המשיכו יחסים. בספטמבר 2020 הודיע ​​נשיא מלאוויה לזרוס צ'קוורה כי מלאווי תפתח נציגות דיפלומטית בירושלים.
ישראל%E2%80%93יחסי_מלזיה/יחסי ישראל-מלזיה:
יחסי ישראל-מלזיה מתייחסים לקשרים מסחריים ותרבותיים בין ישראל ומלזיה. שתי המדינות לא מקיימות כיום יחסים דיפלומטיים רשמיים (נכון לינואר 2022). בעוד שמלזיה שומרת באופן רשמי על עמדה עוינת כלפי ישראל כלפי חוץ, יחסים מסחריים בין שתי המדינות אכן קיימים. דרכונים מלזיים נושאים את הכיתוב: "דרכון זה תקף לכל המדינות מלבד ישראל". לבעלי דרכון ישראלי אסור להיכנס למלזיה ללא אישור בכתב ממשרד הפנים המלזי. ההכרה בישראל היא נושא עדין מבחינה פוליטית עבור ממשלת מלזיה.
ישראל%E2%80%93יחסי_המלדיביים/יחסי ישראל-המלדיביים:
יחסי ישראל-המלדיביים מתייחסים ליחסי החוץ בין ישראל לאיים המלדיביים. בין המדינות היו יחסים דיפלומטיים בין השנים 1965-1974. בין השנים 2012-2017 הם שמרו על הסכמי שיתוף פעולה, אך לא החזירו את היחסים הדיפלומטיים במלואם.
ישראל%E2%80%93יחסי_מרשל_איי/יחסי ישראל–איי מרשל:
יחסי ישראל-איי מרשל הם יחסים דיפלומטיים ואחרים בין ישראל לאיי מרשל.
ישראל%E2%80%93יחסי מאוריטניה/יחסי ישראל-מאוריטניה:
יחסי ישראל ומאוריטניה מתייחסים ליחסים הבילטרליים ההיסטוריים והעכשוויים בין ישראל למאוריטניה. ב-1999 הפכה מאוריטניה לחברה השלישית בליגה הערבית - אחרי מצרים וירדן - שמכירה בישראל כמדינה ריבונית. שתי המדינות כוננו יחסים דיפלומטיים מלאים באוקטובר 1999. עם זאת, כתגובה למלחמת עזה (2008–09), היחסים הוקפאו מאז 2009.
ישראל%E2%80%93יחסי מאוריציוס/יחסי ישראל-מאוריציוס:
יחסי ישראל-מאוריציוס הם היחסים הבילטרליים בין מדינת ישראל לרפובליקה של מאוריציוס. שגרירות ישראל בניירובי, קניה מוסמכת למאוריציוס. למאוריציוס יש קונסול כבוד בתל אביב, בשם רגב נפתלי.
ישראל%E2%80%93יחסי_מקסיקו/יחסי ישראל-מקסיקו:
יחסי ישראל-מקסיקו הם היחסים הדיפלומטיים בין ישראל למקסיקו. שתי המדינות חברות בארגון לשיתוף פעולה ופיתוח כלכלי, באו"ם ובארגון הסחר העולמי.
ישראל%E2%80%93יחסי מונקו/יחסי ישראל-מונקו:
יחסי ישראל-מונקו מתייחסים לקשרים דו-צדדיים בין מדינת ישראל לנסיכות מונקו. ישראל מוסמכת למונקו מהשגרירות שלה בפריז, צרפת, ויש לה קונסול במונקו. למונקו יש קונסול המתגורר ברמת גן.
ישראל%E2%80%93הסכם נורמליזציה_מרוקו/ישראל-מרוקו:
הסכם הנורמליזציה של ישראל-מרוקו הוא הסכם שעליו הכריזה ממשלת ארצות הברית ב-10 בדצמבר 2020, שבו הסכימו ישראל ומרוקו להתחיל לנרמל את היחסים. ב-22 בדצמבר 2020 נחתמה הצהרה משותפת המתחייבת להתחיל במהירות בטיסות ישירות, לקדם שיתוף פעולה כלכלי, לפתוח מחדש את משרדי הקישור ולהתקדם לעבר "יחסים דיפלומטיים, שלום וידידותיים מלאים". מרוקו הכירה רשמית בישראל בהתקשרותה לראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו. ההסכם הגיע בעקבות חתימת בחריין, איחוד האמירויות הערביות וסודאן על הסכמי נורמליזציה עם ישראל בספטמבר ובאוקטובר 2020. יחד עם מצרים וירדן, מרוקו הפכה למדינת הליגה הערבית השישית שמנרמלת את הקשרים עם ישראל. כחלק מההסכם, ארצות הברית הסכימה להכיר בסיפוח סהרה המערבית של מרוקו תוך דחיפה לצדדים "לנהל משא ומתן על פתרון מקובל הדדית" תוך שימוש בתוכנית האוטונומיה של מרוקו כמסגרת היחידה.
ישראל%E2%80%93יחסי_מרוקו/יחסי ישראל-מרוקו:
יחסי ישראל-מרוקו הם היחסים הרשמיים בין מדינת ישראל לממלכת מרוקו. בעוד שלמרוקו לא היו יחסים דיפלומטיים רשמיים עם ישראל עד 2020, מערכת היחסים בין השניים נשמרה בחשאי לאחר הקמת ישראל ב-1948. במשך שנים רבות, מלך מרוקו חסן השני הקל על היחסים הסודיים עם ישראל, והוא נחשב לגורם מרכזי ביצירת קשרים דיפלומטיים רשמיים עם ישראל. ייצוב מרוקו והכאת איומים אנטי-מלכותיים אפשריים בתוך המדינה. מערכת היחסים הסודית לשעבר המשיכה למלא תפקיד חשוב בהגברת הקשרים הישראלים-מרוקויים, למרות היעדר יחסים פורמליים עד 2020. הדרכון הישראלי מתקבל לכניסה למרוקו עם אשרה שניתנת בהגעה. ב-10 בדצמבר 2020, ישראל ומרוקו הסכימו לכונן יחסים דיפלומטיים, והפכו לחברת הליגה הערבית השישית שמכירה בישראל והרביעית בתוך ארבעה חודשים, יחד עם בחריין, איחוד האמירויות הערביות וסודאן. לאחר מכן היא הודיעה לראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו על הכרתה בישראל.
ישראל%E2%80%93יחסי_מיאנמר/ישראל-מיאנמר:
יחסי ישראל-מיאנמר מתייחסים ליחסים הבילטרליים בין ישראל למיאנמר. שתי המדינות יצרו קשרים דיפלומטיים בשנת 1953. לישראל יש שגרירות ביאנגון, ולמיאנמר יש שגרירות בתל אביב. למדינה היהודית יש ידידות ארוכת שנים עם מיאנמר, שהייתה בין המדינות הראשונות באסיה שהכירו בעצמאותה של ישראל ויצרו קשרים דיפלומטיים עם המדינה הצעירה. יש שיתוף פעולה רב בין שתי המדינות במיוחד בתחומי החקלאות והחינוך. מיאנמר מצטרפת לסינגפור כאחת משתי מדינות דרום מזרח אסיה שאינן מכירות במדינת פלסטין.
ישראל%E2%80%93יחסי נמיביה/יחסי ישראל-נמיביה:
יחסי ישראל-נמיביה מתייחסים ליחסים הנוכחיים וההיסטוריים בין ישראל לנמיביה. יחסי ממשל נוצרו ב-1994, ארבע שנים לאחר שנמיביה קיבלה עצמאות מדרום אפריקה. שגריר ישראל בנמיביה, דב שגב-שטיינברג, מתגורר בדרום אפריקה. בעוד שלנמיביה אין שגרירות בישראל, יש לה קונסול של כבוד, גיל דנקנר, שבסיסו בעתלית, עם סמכות שיפוט על אזור חיפה.
ישראל%E2%80%93יחסי נאורו/יחסי ישראל-נאורו:
יחסי ישראל-נאורו הם יחסים דיפלומטיים ואחרים בין ישראל לנאורו. לישראל יש שגריר שאינו תושב בירושלים וקונסוליית כבוד (ירין), לנורו יש קונסוליית כבוד (ראש העין). שתי המדינות תוארו כמי שמקיימות מערכת יחסים קרובה זו עם זו. שיא ההצבעה של נאורו באו"ם אופיינה כ"תמיכה ארוכת שנים" בישראל.
ישראל%E2%80%93יחסי נפאל/יחסי ישראל-נפאל:
יחסי ישראל-נפאל מתייחסים לקשרים הדו-צדדיים בין מדינת ישראל לנפאל. שתי המדינות כוננו יחסים דיפלומטיים ב-1 ביוני 1960, מה שהפך את נפאל למדינה השלישית בדרום אסיה שמכירה בישראל מאחורי ציילון (כיום סרי לנקה) והודו, ולמדינה הראשונה בדרום אסיה שהקימה עמה קשרים דו-צדדיים מלאים. BP קוירלה, ראש הממשלה. לשר נפאל מ-1959 עד 1960, הייתה מדיניות חוץ פרו-ישראלית חזקה. דמויות פוליטיות נפאליות שונות, כולל המלך (לשעבר), ראשי ממשלות ומדינות ושרים ביקרו מאז בישראל והמשיכו במדיניות החוץ שלו. למעט תקופה של תשעה חודשים של שלטון מאואיסטי, כל ממשלות נפאל ניהלו בדרך כלל יחסים דו-צדדיים הדוקים עם ישראל.
ישראל%E2%80%93יחסי הולנד/יחסי ישראל-הולנד:
יחסי ישראל-הולנד הם יחסי חוץ בין ישראל להולנד.
ישראל%E2%80%93יחסי ניו_זילנד/ישראל-ניו זילנד:
יחסי ישראל-ניו זילנד הם יחסי החוץ בין מדינת ישראל לניו זילנד. בעוד שלישראל יש שגרירות בוולינגטון, שגרירות ניו זילנד באנקרה, טורקיה מוסמכת לישראל. היחסים הדיפלומטיים בין שתי המדינות מתחילים בינואר 1949. ניו זילנד ייצאה לישראל תערובת של סחורות חקלאיות ומיוצרות. בתמורה, ישראל ייצאה מגוון סחורות מיוצרות לניו זילנד. Bilateral relations between the two countries have been complicated by issues such as the 2004 Israel–New Zealand passport scandal, United Nations Security Council Resolution 2334, and the Israel-Palestine conflict.
ישראל%E2%80%93יחסי ניגר/יחסי ישראל-ניג'ר:
אין יחסים דו-צדדיים רשמיים בין ממשלת ישראל לרפובליקה של ניז'ר. היחסים הדיפלומטיים בין המדינות היו פעילים בין עצמאותה של ניז'ר ​​ב-1960 ו-1973. היחסים שונו מחדש ב-1996, אך הופסקו על ידי ניז'ר ​​ב-2002. אין הגבלות מיוחדות על נסיעות או סחר בין אזרחי האומות.
ישראל%E2%80%93יחסי ניגריה/יחסי ישראל-ניגריה:
יחסי ישראל-ניגריה מתייחסים ליחסים הבילטרליים בין מדינות ישראל וניגריה. שגריר ניגריה בישראל הוא דוד אולדיפו אובאסה. ממשלת ניגריה בשיתוף עם ממשלת ישראל להביא מדע, טכנולוגיה וחדשנות (STI) לצעירים השופעים בניגריה באחרים כדי להפחית את שיעור האבטלה בקרב בני נוער בניגריה.
ישראל%E2%80%93יחסי צפון קוריאה/ישראל-צפון קוריאה:
לישראל וצפון קוריאה אין יחסים דיפלומטיים רשמיים, אך התקשורת הבלתי רשמית בין שתי המדינות היא עוינת. צפון קוריאה אינה מכירה בישראל, ומוקיעה אותה כ"מדינת לוויין אימפריאליסטית". ישראל מצידה אינה מכירה בצפון קוריאה ורואה בדרום קוריאה את הממשלה הלגיטימית היחידה של קוריאה. Since 1988, North Korea has recognised the sovereignty of the State of Palestine over all of Israel, excluding the Golan Heights, which it recognises as Syrian territory. ישראל רואה בצפון קוריאה ובתוכנית הטילים הגרעיניים שלה איום גדול על הביטחון העולמי וקראה לפעולה בינלאומית נגד צפון קוריאה. צפון קוריאה הגיבה באיום "להעניש" את ישראל במספר הזדמנויות.
ישראל%E2%80%93יחסי צפון_מקדוניה/ישראל-צפון מקדוניה:
יחסי ישראל-צפון מקדוניה מתייחסים ליחסים המדיניים הדו-צדדיים בין ישראל לצפון מקדוניה. לצפון מקדוניה יש שגרירות בתל אביב. לישראל אין שגריר תושב. היחסים בין שתי המדינות קרובים וידידותיים.
ישראל%E2%80%93יחסי נורווגיה/יחסי ישראל-נורווגיה:
יחסי ישראל-נורווגיה הם היחסים הבילטרליים בין ישראל לנורבגיה. נורבגיה הייתה אחת המדינות הראשונות שהכירו בישראל, ועשתה זאת ב-4 בפברואר 1949.
ישראל%E2%80%93יחסי עומאן/יחסי ישראל-עומאן:
בהתאם לעמדת הליגה הערבית ביחס לישראל, עומאן אינה מכירה רשמית במדינת ישראל ולקחה חלק בחרם על ישראל במהלך רוב המאה ה-20. בשנת 1994, המדינות כוננו קשרי סחר לא רשמיים, שהופסקו בשנת 2000. בשנת 2018 הוביל ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו משלחת לעומאן ונפגש עם הסולטן קאבוס ובכירים נוספים בעומאנים. בפברואר 2019, שר החוץ של עומני, יוסף בן עלאווי, אמר כי עומאן לא תנרמל את יחסיה עם ישראל עד שתקום מדינה פלסטינית ריבונית. בשנת 2020, לאחר מותו של הסולטן קאבוס, ראש הממשלה הישראלי שיבח את קאבוס ומסר את תנחומיו.
ישראל%E2%80%93יחסי פקיסטן/יחסי ישראל-פקיסטן:
יחסי ישראל-פקיסטאן מתייחסים לקשרים הדו-צדדיים בין מדינת ישראל לרפובליקה האסלאמית של פקיסטן. למרות היעדר יחסים דיפלומטיים רשמיים, בשל אי ההכרה של פקיסטן בישראל כמדינה ריבונית עקב הסכסוך הערבי-ישראלי, מערכת היחסים בין שתי המדינות הוגדרו במספר מקרים של תיאום סמוי הדוק ושיתוף פעולה במהלך אירועים כמו מלחמת ברית המועצות-אפגניסטן וסכסוך ספטמבר השחור. פקיסטן מאשרת רשמית את פתרון שתי המדינות לסכסוך הישראלי-פלסטיני ושמרה על עמדתה רבת השנים של אי הכרה בישראל עד להקמת מדינה פלסטינית עצמאית בגבולות שלפני 1967 ומזרח ירושלים כעיר הבירה שלה. אף על פי כן, פקיסטן וישראל משתמשות כמעט בקביעות בשגרירויות ובקונסוליות הכלליות שלהן בערים אנקרה ואיסטנבול בטורקיה כדי לתווך ולהחליף מידע הכרחי ביניהן. פרסום של העיתון הפקיסטני Dawn בשנת 2010 דיווח כי המודיעין הבין-שירותי של פקיסטן, בעקבות דיווחים שהתקבלו בוושינגטון, השתמש בשגרירות שלו באנקרה כדי להעביר מידע חדש שהתגלה למוסד הישראלי על פוטנציאל להתקפות טרור במומבאי, הודו. שם מרכז תרבות יהודי היה רשום כיעד מרכזי. מידע זה עלה לראשונה בפרסום של ויקיליקס שנה לאחר שהפיגועים במומבאי ב-2008 בוצעו על ידי לשקר-א-טייבה, ארגון טרור אסלאמי פקיסטני. בשנת 2020, בעקבות סדרה של הסכמים גב אל גב מוצלחים שראו את ישראל מנרמלת את יחסים עם איחוד האמירויות הערביות, בחריין, סודן ומרוקו, ראש ממשלת פקיסטן, אימראן חאן, הצהיר כי ארה"ב מגבירה לחץ מוגבר על פקיסטן להכיר בישראל, כאשר חאן קבע כי "הלחץ נובע מההשפעה העמוקה של ישראל בארצות הברית", וכי "הלובי של ישראל הוא החזק ביותר, ובגלל זה כל מדיניות המזרח התיכון של אמריקה נשלטת על ידי ישראל". עם זאת, לאחר שנשאל ישירות אם הוא יקים יחסים דיפלומטיים עם ישראל או לא, חאן אישר מחדש את עמדת פקיסטן בנוגע לסכסוך הישראלי-פלסטיני, וקבע כי לא יהיו יחסים מנורמלים בין ישראל לפקיסטן עד שיינתן "הסדר צודק" מקובל על הפלסטינים.
Israel%E2%80%93Palau_relations/יחסי ישראל-פלאו:
יחסי ישראל-פלאו הם היחסים הבילטרליים בין מדינת ישראל לרפובליקה של פלאו. ישראל הייתה המדינה הלא-פסיפית הראשונה שהכריזה על יחסים דיפלומטיים עם פלאו עם עצמאותה ב-1994. ישראל העדיפה את כניסתה של פלאו לאומות המאוחדות והציעה סיוע כלכלי למדינה הצעירה. משרד החוץ הישראלי שלח לפלאו שיירות של מומחי חקלאות ודיג כדי לסייע בהכשרת האוכלוסייה המקומית. ישראל מקיימת קונסוליית כבוד בקורור. נכון לשנת 2006, בפאלאו הייתה צירוף המקרים הגבוה ביותר עם ישראל באו"ם. בשנת 2006 ביקר בישראל נשיא פלאו תומאס רמנגסאו הבן וקיים פגישות עם ראש ממשלת ישראל אהוד אולמרט והנשיא משה. קצב. "אנחנו החברים הכי טובים ואנחנו כאן כדי לחזור על הידידות הזו", אמר רמנגסאו במהלך הביקור. בדצמבר 2017, פלאו הייתה אחת מתשע מדינות (כולל ארה"ב וישראל) שהצביעו נגד הצעה שאומצה על ידי העצרת הכללית של האו"ם המגנה את ההכרה של ארצות הברית בירושלים כבירת ישראל.